- למה בתקופה כזו צריך בעיקר לזרוע (גם כשלא ברור מה נקצור)?
- מה מרוויחים כשחושבים מספר צעדים קדימה?
- למה ישבתי לתרגם במשך שעתיים מאמר לבן אדם אחד בעולם?
ב- 25 בנובמבר, לפני כארבעה חודשים,
כתבתי מאמר שמסכם פרק פודקאסט ששמעתי
של טים פריס מראיין את דרק סיברס.
את ההרצאה ה-"טדית" של סיברס בנושא "קהילה ותנועה"
אני נוהג להקרין מעת לעת בהרצאותיי.
המאמר זכה לפידבקים טובים.
מזה כמעט עשרים שנים בתחום המכירות,
יש לי חוק מאד ברור- מתיחת מותג.
כל דבר שאני עושה אני נוהג לשאול את עצמי:
"ואז מה?"
בעזרת המחשבה הזו,
אני מתכנת את תת-המודע שלי לבצע חשיבה נוספת.
לפני שנה בערך, עשיתי קורס מבית היוצר של נטלי בן דוד ('אמושן'),
ושם היא מלמדת, בין היתר,
איך מקשיבים עד שהצד השני מסיים לדבר ו…עוד קצת.
הנטייה שלנו לרוץ קדימה, היא מעולה מצד אחד,
אבל לעתים גם עשויה להיות פחות מדהימה מצד שני.
ולכן, אני נוהג לבצע סוג של "היפכה מסתברא" אוטומטי.
אחרי שכתבתי את המאמר,
חשבתי לעצמי מה אוכל לעשות איתו.
אז תרגמתי אותו לאנגלית
ושלחתי אותו לסיברס בכבודו ובעצמו.
דרק, שעשה אקזיט והרוויח עשרות מיליוני דולרים
רק כדי לתרום אותם ולחיות חיים "פשוטים" ולא חומריים,
הגיב לי כעבור 4 ימים בלבד!
אגב, המייל ששלחתי לו כלל 3,268 מילים! לא פחות ולא יותר!!!
לא רק שהוא הגיב, הוא כתב לי "עשית לי את היום"!
כמה ימים מאוחר יותר הוא שאל אם אוכל לשלוח לו לינק לאתר שלי.
שלחתי.
באותו השבוע, במקרה (או שלא) סיימתי לתרגם את הספר שלי לאנגלית.
חלפו להם כשלושה חודשים,
ודרק שלח לי מייל ושאל "האם אני ב-"טוב""?
כתבתי לו שאוכל להגיב בגרסה ארוכה או קצרה- איזה הוא רוצה?
סיפרתי שהשנה האחרונה (2019) בעסק הייתה מדהימה,
שנה של צמיחה ועשייה,
והסברתי שכעת, בתקופת הקורונה, "הפסדתי" עסקאות בהיקפים אדירים.
חמישה ימים מאוחר יותר
הוא מגיב לי:
"כיף לשמוע שאתה מרגיש טוב, גם אני הפסדתי הרבה מאד,
וחשוב לזכור שמדובר רק בכסף ולא בבריאות".
עכשיו תראו.
האם דרק מהווה עבורי כעת ערך כלשהו?
ככל הנראה, התשובה המיידית היא ש-"לא",
למרות שזה רחוק מלהיות השקפת העולם שלי.
אז למה ישבתי שעתיים בכדי לתרגם מאמר
שנשלח לאדם אחד בלבד בעולם?
התשובה מורכבת.
אסביר…
במשך שנים בהם ניהלתי צוותי מכירות שטח,
נהגתי תמיד להכניס להם לתודעה את המסר הבא:
"כבר הגעתם לפגישה בבניין משרדים,
אתם "מושקעים" בזמן, כסף, משאבים, דלק, חניה וזמן המתנה לפגישה-
אם לא תיכנסו למספר משרדים ע"מ לחלק כרטיסי ביקור באותו הבניין-
אתם לא אנשי מכירות "אמיתיים"".
למה עשיתי את זה?
האמת שיש מגוון סיבות.
זה יצר תחרות בריאה בצוות.
לא פעם התקשר אלי איש מכירות בטירוף:
"אחי אתה לא מאמין, נכנסתי למשרד סתם "על הדרך"
המנכ"ל הכניס אותי, שתינו קפה, סגרתי עסקה בסך כך וכך".
כמות הנכסים ה-"בלתי מוחשיים" שאנו מקבלים מ-"למעלה" היא אדירה.
אבל מבלי לקחת את המזל, גורל, עזרה משמיים הזו כמה צעדים קדימה-
מה עשינו בזה?
אז נכון, "שרפתי" בפוטנציה מספר שעות מהחיים שלי.
אבל(!) אם אני מאמין שזו השקעה ולא הוצאה,
אם אני מאמין בקרמה (בטח במכירות),
הרי שתמיד האמונה החיובית הזו עושה רק טוב.
לסיכום,
ביצעתם מעשה? נסו לחשוב מה יקרה אם תיקחו אותו צעד אחד נוסף קדימה.
יצחקו עליכם?
יגידו לכם שזה בזבוז זמן אדיר?
אוקי… אז?
זכרו תמיד לשאול את עצמכם:
"ואז מה?"
ותראו שזה משפר את איכות חייכם.
