אם אתם עובדים איתי,
אז כבר למדתם שאני נוהג לשלוח הודעות ווטסאפ מוקלטות (לעתים, וכשצריך)
בשתי תצורות שונות.
תוכלו לזהות את זה לפי האופן הוויזואלי פה בתמונה.
אז-
מה שונה בדיוק?
למה אני כותב על זה פוסט בשישי בבוקר?
האם זה בכלל משנה?
ומה הסיבה ש"מתחבאת" מאחורי זה?
או! מעולה! אחלה שאלות שאלתם!
נתחיל בהסבר הטכני:
מדוע האימוג'י נראה שונה שכן מדובר בסופו של דבר בהקלטה "זהה"?
הסיבה היא-
הקלטה אחת הוקלטה ישירות לאותו האדם,
השנייה- בקבוצה שלי עם עצמי ("בדד אלך… גם תפילה אין לי…")
אבל רק רגע,
אם אתם חושבים שההקלטה השנייה הועברה (יעני- "פורוורד") לאנשים נוספים-
ממש לא.
היא פרסונלית ומתייחסת רק לאותו האדם
ואחרי שיאזין לה- אין לי בכך שום שימוש "המשכי".
אז רגע… עכשיו לא הבנו…
התשובה מתחלקת לשניים:
- הקפצת קשב ו-"שחייה נגד הזרם"
- פוליסת ביטוח ומקצוענות
הסעיף הראשון מאד פשוט.
אחד הדברים שאני מאמין בהם מאד, זה-
אם יש משהו שמאד פשוט לעשייה (קצר, קולע, מהיר, רספונסיבי וכו')
והוא לא פוגם באלמנט מקצועי כלשהו (לעתים- נהפוך הוא)
אזי אני הולך על זה ובגדול.
ברגע שלקוח רואה הקלטה שלכם פעם כך ופעם כך-
אוטומטית אתם נתפסים מבחינתו כ-"שונים" (לטובה).
בספר שכתבתי אני מזכיר את נושא "ריבוי הפלטפורמות":
מדוע אני שולח פעם ווטסאפ, פעם הקלטה, פעם אסמס,
פעם מייל, טלגרם, הודעה בפייסבוק וכולי.
זה "מטריף" את הצד השני (במובן החיובי כמובן)
ומייצר 'אפקט' מעולה- נסו ותיווכחו
(שימו "שכל ישר" בצד לרגע).
הסיבה השנייה היא כלדקמן:
יש הקלטות מבחינתי שהן מורכבות יותר, מתייחסות לנושאים "כבדים" יותר,
לדוגמה- לקוח ביקש לשמוע דעה שלי לגבי נושא אסטרטגי כלשהו.
היות ואני ג'ינג'י, וככזה גם היפראקטיבי,
למדתי לאורך ארבעים שנה, שאיפוק, סבלנות וכו'- הם חשובים.
לכן לעיתים אני מקליט לעצמי, שומע שוב, עושה חשיבה מחודשת
ואם הכל פיקס- שולח ללקוח.
הפורוורד משנה את האימוג'י כאמור.
בעידן שבו ה-"אצבע כ"כ קלה על ההדק"
ואנחנו "יורים" תגובות לעתים מבלי לעצור ולחשוב-
זה עושה רק טוב
(מספיק להביט על "טוק-בקים" ולהיווכח כמה רוע וטיפשות אפשר למצוא שם לעתים).
נסו, תיווכחו ותצליחו!
נ.ב. בתגובה- אחד ממנהלי המכירות היותר מוכשרים שיצא לי לעבוד איתם לאחרונה
שככל הנראה כבר הספיק להכיר את הראש שלי…