אתמול נתקלתי ב-פוסט
שמישהו שאני לא מכיר העלה בקבוצה גדולה כלשהי.
הוא שאל שאלה על אודות ביצוע פניית פרסה
במקום מסוים ואף צירף צילום.
הפוסט זכה, תוך דקות, למאות תגובות.
אבל זה לא העניין.
העניין הוא שבעודי מרפרף בתשובות של האנשים
אני מוצא עשרות סוגים שונים של תגובות.
הנה חלקם (אני מצטט אחד לאחד):
"מותר לעשות פרסה"
"אם אין שמאלה- אסור פרסה בכל מקרה"
"אם אין תמרור שאוסר- מותר"
"אסור בוודאות"
"אמור להיות שלט"
"כן"
"לא"
וכולי
וכמובן הסתלבטנים שכותבים דברים סתם כדי להצחיק כמו:
"למה לך לעשות פרסה?"
"תלוי באיזו עיר בארץ מדובר J"
"מותר כל עוד אין שוטר באזור"
"אם לא תנסה לא תדע"
וכולי
וכמובן שחלק העלו תמונות של חוקים מהאינטרנט,
או לינקים של משרד התחבורה.
הסיבה ש-"נברתי" קצת בפוסט
"יושבת" על משהו אחר
שקשור במקצוע שלי ובבני אדם בכלל.
במקומות שאין אחידות ויש ריבוי דעות-
אני יודע שיש עם מה לעבוד.
הרבה פעמים, בסדנאות או בפגישות עם מנהלים בכירים
(או אפילו סביב "שולחן עגול")
אני שואל שאלה שהתשובה אליה היא קריטית.
תוך שניות מתחיל דיון סוער, וויכוחים, מריבות וכו'.
ואז אני עוצר ומסביר לאנשים-
"תראו, התשובה ה"אמתית" אינה משנה כרגע,
מה שמשנה זה
שלאף אחד בחדר לא אכפת שאין הסכמה על תשובה כלשהי".
אם אני שואל את צוות המכירות:
"מה עושים כשלקוח מתנגד בצורה איקס"
ואני מקבל 20 תשובות כשיש לחברה תסריט מסודר-
משמע לא התאמנו עליו,
לא מקשיבים לשיחות,
אין פיקוח, לא רעננו נהלים וכו'.
אחידות מגדילה מכירות.
הסוד הכי גדול של זכיינויות מצליחות
זה שבכל מקום בעולם שתיכנס לסניף-
הוא יראה בול אותו הדבר ולא תרגיש שמשהו "שונה".
אנחנו בפתח של שנה חדשה,
תקופה שאפשר לעשות חושבים,
לחשוב מה משנים ואיך.
במקום לחפש להיות צודקים
או להתעצבן איך אחרים לא חושבים כמונו
(ותודה לאל שכך)
היו עירניים לדברים האלה,
תבינו שבמקום שיש תשובה אחת נכונה
ואחרים לא יודעים אותה (גם אם הם אמורים)
זה רק אומר שמישהו פה צריך לקחת אחריות,
לנקוט בפעולה ולהיות פרו-אקטיבי
ולשנות.
זה הכל.
תצליחו!
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה