ההזדמנות האחרונה שלכם לקרוא משהו שכתבתי!

רק לפני שבוע סיפרתי לכם על מאפייה

שעושה כל מה שהיא יכולה

כדי להימנע מחתירה למגע

עם קהל היעד שלה-

לקוחות החנות.

ותראו מה קרה לי אתמול בצהריים…

—

בימים האחרונים אני בטיול בברצלונה

עם הבן הבכור שלי.

אתמול שמנו פעמינו אל פארק גאול

בו אפשר למצוא מגוון מבנים מרהיבים

שעיצב האדריכל הקטלאני הגאון- אנטוניו גאודי.

כדי להגיע אל הפארק,

יוצאים מאחת משתי תחנות המטרו- לספס או וואלקרקה.

ואז מתחילים טיפוס ארוך וגבוה מאד

שמונה מאות מדרגות

אל החלק העליון ובו הפארק.

כל מי שמסיים לדרוך על המדרגה האחרונה,

לוקח נשימה עמוקה כדי להסדיר את עצמו

ומגלה את השלט שבתמונה שמתגלה מולו:

"זהירות!

אתם עומדים להיכנס לפארק גאול.

זהו מקום מדהים!

יש סיכוי ששכחתם שאתם

צמאים או רעבים

זוהי התחנה האחרונה

לרכוש את סלסילת הפיקניק שלכם

אל תפספסו!

החיוכים בחינם"

כמובן שלא הצלחתי לעצור את עצמי

ונכנסנו לחנות לקנות שתייה.

וכמובן שאקדים תרופה למכה שלא תגיע-

בפארק מסתובבים רוכלים (בצורה של מהגרים)

ומוכרים בשיטת "גשש-בלש"

בקבוקי-מים שראו ימים טובים יותר.

יש סיכוי שהמים מולאו מברז בשירותים

או שהם (המהגרים) לא חוקיים במקום

(או שגם וגם)

מה שמסביר מדוע הם לוחשים לכם:

"בקבוק מים בשלושה יורו, טוב שני יורו טוב יורו אחד".

בואו רק נגיד שהבחור שתפס אותי (ואת הבן שלי)

ברחוב 'לה רמבלה' המפורסם באותו הבוקר

"לחש" בקול רם יותר: "רוצים מריחואנה?"

(אל תשאלו אותי למה הוא שאל את השאלה ברבים, הבן שלי בן 9…)

אז קשקשתי קצת עם הבעלים-

אדם מדהים!

הוא פתח את החנות לפני 5 שנים.

זה עיסוקו המרכזי

אין לו עוד מיזמים נוספים

והוא מודה לאל על כך

מה שמעיד על "כוויה" פוטנציאלית

מעבודה קשה מדי בעבר.

הקיר שאתם רואים לפניכם

הוא היכל החתימות

בו כל מי שנכנס לחנות

יכול לחתום את שמו או כל דבר אחר ובשמחה.

על הפינה השמאלית העליונה

כתוב תאריך: 18/2/2018

ומספר- 13

זהו מספר הפעמים שהקיר נצבע מחדש בלבן

כדי לאפשר מקום לחתימות חדשות.

הבעלים הזוי לגמרי-

הוא אוהב את הלקוחות שלו.

הוא מדבר איתם, צוחק איתם

ומשרה אווירה מדהימה במקום.

בעונת השיא (יולי-אוגוסט) הוא צובע את הקיר

כל שלושה שבועות,

בעונות המלפפונים- קצת פחות.

יש פינה ייעודית בחנות

עם טושים גדולים- "פינת יצירה".

כמובן שאפשר למצוא אנשים מכל העולם

שסורקים את הקיר כמו מחפשים תיבת אוצר

כדי למצוא עוד "יוסף" או "שלמה" עם מגן דוד קטן שמסמל

אדם כלשהו מתוך מיליוני בני אדם שאותם הם לא מכירים

אבל חולקים את אותה המולדת.

למה?

כי ככה אנחנו וזה אחלה-

מחפשים קהילה בכל חור!

וכדי שנצא עם ערך לימודי מהתוכן שזה עתה קראתם-

הנה ניתוח לשלט "קטן ומסכן" (לכאורה):

**כותרת חזקה ומסר מקטב**

מילים כמו:

"זהירות"

"סוד"

"באחריותכם בלבד"

"לא לקרוא תוכן זה"

הם מילים ומשפטים שמקפיצים קשב

ושתופסים את עין הקורא/צופה

אנו רגילים לראות אחרי המילה "זהירות"

את המילה- מוקש, פצצה וכו'

ולכן זה עובד!

**צבעים והדגשות**

שימו לב לצבעים בשלט ולטיפוגרפיה

(הצורה שהטקסט "שזור" על פני הלוח)

שימוש בפונטים גדולים וקטנים בדפוס ובכתב

ציורים: של חצים, של כף יד שמצביעה ושל "וי"

(אימוג'ים של עידן איש המערות)

כל אלו נועדים מסיבה אחת-

להשרות חווית משתמש גבוהה.

תחשבו שאם זה היה כתוב בדיוק באותה הצורה

אבל בלי כל ה"טריקים" וה- "שטיקים" הללו-

זה היה עובד הרבה פחות טוב.

**הומור**

לאורך כל התוכן שעל גבי השלט

יש שימוש בכמות רבה של הומור.

אם תיכנסו לעמוד העסקי של המקום

תמצאו שלל שלטים מצחיקים נוספים

אני שוטטתי ומצאתי דברים חמודים מאד,

למשל, בשלט אחד היה כתוב לרגל חג המולד:

"סנטה יקר,

השנה אני מבקש חשבון בנק שמן וגוף רזה,

בוא נסה לא לבלבל בין השניים"

בשלט אחר:

"אוכל חברי וצוות טעים"

(והטעות כמובן מכוונת).

הומור (בטח עצמי) מוכר.

כל אדם שמוכן לעתים גם לא לקחת את עצמו ברצינות-

זוקף לזכותו יתרון אדיר.

**הנעה לפעולה ו"לחיצה על כאבים"**

"אל תחמיצו!"

"העצירה האחרונה לפני ש…"

"אולי שכחתם ש…"

כל המשפטים הללו נועדו ללחוץ על כאבים, להלחיץ ולהפחיד

(במובן החיובי כמובן תוך שימוש בהרבה הומור).

זה כמובן מגביר יחס המרה.

**גדול וקטן**

שימו למה למילים שכתובות ב- גדול וב- קטן.

כל מילה בגדול מדברת על משהו שצריך לקפוץ מהטקסט

כמו למשל:

צמאים או רעבים

עצירה אחרונה לפיקניק

מקום מדהים

ומילים בפונט קטן כמו:

זהו המקום ה…

כדי שתוכלו להשיג את…

כלומר מידע יותר טכני.

לאדם הממהר (או זה שמסדיר את נשימתו בשל המדרגות)

חשוב לתפוס את תשומת ליבו ומהר.

**גוף אפס**

לא כתובה פה מילה על כמה האוכל טעים או הבעלים מתוק.

השלט מדבר עליכם ונותן ערך למבקרי הפארק

מתוך דאגה עמוקה לרווחתם

(במקרה גם מרוויחים עליהם וזה מעולה כמובן).

אגב, עשינו באמת בשכל שקנינו אצלו

ואם לא היינו עושים זאת

היינו נאלצים להמתין עד לסיור שעתיים מאוחר יותר

כדי לשתות שוב.

לסיכום,

יש לכם עסק?

אתם מוכרים את עצמכם?

(בראיון עבודה, לבן או בת זוג שהייתם רוצים להתחתן איתו/ה)

רוצים להתקדם בעבודה?

תחשבו יצירתי.

במקום להתעצבן על אנשים ולהגיד להם שעל כל סנדוויץ' כתוב מהו-

תצבעו את החיים שלכם ושל האנשים שאתם באים איתם במגע

בשלל צבעי הקשת.

זה יעשה לכם רק טוב.

בשבוע הבא אני מגיע לחתום בכיכר רבין בשבוע הספר

לא הכנתי שלט "זהירות- חותמים פה על ספרים"

אבל כן אשמח לגלגל אתכם שיחה קצרה על מה שתרצו

תבואו לבקר ותביאו חברים!

אעדכן בהמשך על הימים והשעות שאהיה שם.

אחלה שבוע שיהיה לנו!

נ.ב.

לינק לעמוד העסקי של המקום-

https://www.facebook.com/G%C3%BCelly-sandwichpark-235725763244011/