- האם יש לנו רק צ'אנס אחד להצליח?
- מה קרה אם פספסנו זריקה גורלית לסל?
- ומה גרם למייק להפוך לג'ורדן?
ב- 29 למרץ, 1982, אחד מייקל ג'ורדן לקח זריקה גורלית.
האדם שכונה לא פעם "אלוהים עלי אדמות",
שיחק דאז בנורת' קרולינה נגד ג'ורג'טאון.
כמה שניות לסיום, הם היו צריכים סל כדי לנצח.
המאמן ביקש שירחיקו את ההגנה של ג'ורג'טאון ממייק,
וכשזה יהיה פנוי- שייקח זריקה לסל.
ואכן, ההתקפה משכה ימינה, ג'ורדן היה פנוי בשמאל, כיוון, זרק וקלע.
הם לקחו את האליפות ועבורו שום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר לעולם.
מייקל, בסדרה הדוקומנטרית בנטפליקס ("הריקוד האחרון"),
אמר משפט ענק:
"הקליעה הזו הפכה את השם שלי מ-מייק ל- מייקל ג'ורדן".
נשאלת השאלה: האם יש לנו באמת זריקה אחת גורלית?
אז האמת היא שלא בדיוק.
כלומר ב-רֶטְרוֹסְפֶּקְטִיבָה, במבט שנים אחורה,
אפשר להגיד אולי שכן.
אבל המציאות מורכבת יותר,
היא מורכבת מאוסף של אינספור חוליות או תחנות כאלה.
בתחילת הקורונה, ישבתי לכתוב. הרבה.
אחד הדברים שעשיתי היה לכתוב לעצמי סוג של "יומן תחנות":
נקודות בחיים (האישיים והמקצועיים) שהיו סופר משמעותיות.
אחרי שסיימתי, אם בכלל אפשר לסיים דבר כזה,
התחלתי לבצע תיעדוף ותחקור:
מה "חזק" ממה ומה הוביל לאותו "אירוע משמעותי"?
נזכרתי בתחנות כמו:
- הזכייה בביה"ס לקופירייטינג בניגוד לכל הסיכויים
- היום שבו הספר שכתבתי יצא לאור
- הרגע שבו הסתערתי על גורם עוין שניסה לדרוס חיילים בטרמפיאדה בצפון בשעת לילה מאוחרת
- היום שבו הקמתי עסק
- התפקיד הניהולי הבכיר הראשון שלי
- היום שבו חזרנו ארצה אחרי שהות ממושכת בחו"ל
כבני-אדם אנחנו חסידים של טקסים וסימבולים.
כנסיים השכל שרים את המשפט:
"והחיים הם עוד זורמים לתוך משפט אחד מכריע"
משפט אחד… לא שניים ולא שש.
"אפקט הפרפר" יוכיח שקרו לא מעט דברים
שגרמו לאותו מאמן לבקש ש-"מייק" יקבל את הכדור.
את חלקם אפשר להסביר, ואת חלקם לא.
מה שחשוב זה ש-
שתמיד נהיה בתנועה- רק כך נוכל לטעות וגם לייצר הזדמנויות,
שתמיד נהיה בתודעה- לשים לב לפרטים, לניסים קטנים,
שתמיד נהיה בהוקרה- שנדע להגיד תודה על מה שיש,
שנזכור לשלם בזמן את התשלום החודשי לנטפליקס-
אחרת איך נשרוד את הקורונה?
נ.ב. לאשתי היקרה- ברור שהיום שבו הכרנו, היום שהתחתנו,
היום שהילדים… נו איך קוראים להם… נולדו,
היום שבו לקחנו את הכלב הראשון,
כל חג עם ההורים שלך-
כל אלו תחנות שמובן מאליו ששינו את חיי.
פשוט מרוב שזה "אובייס" לא הרגשתי צורך למנות אותן כ- גיימצ'יינג'רים 😊