מה ייעצתי לפירמה מובילה לקראת מכרז גדול מטעם המדינה?
-האם חכם להגיע ראשון או אחרון לאירועים מסוימים?
-מה חזק יותר: "איחור אופנתי" או: "ארלי בירד קאצ'ז דה וורם"?
-מה התועלת שיוצאת לכם מלקשור קשרים כמה שיותר מוקדם?
ועוד ועוד ועוד
בפרק 'סופ"ש הזוגות', החבר'ה מגיעים ל-'צוקי דרגות'. הם מתאקלמים בחדרים ומתבקשים להיות בשעה מסוימת סביב המדורה לשיחה ראשונה והיכרות.
נשאלת השאלה:
האם חכם להיות הזוג הראשון שמגיע? האחרון? מקום טוב באמצע?
מה דעתכם?
הצעה: *** קחו דקה לחשוב לפני שאתם ממשיכים לקרוא ***
אם נגיע ראשונים אולי ניראה "נידים"? משועממים, שאין לנו מה לעשות, לחוצים? חנונים?
אם נגיע אחרונים אולי נזכה בתהילת "איחור אופנתי" ויחשבו שאנחנו קולים ומגניבים?
אם נגיע באמצע אולי נשדר שאנחנו "רגילים", נורמטיביים, ממוצעים? הולכים על בטוח? לא לוקחים סיכונים מיותרים?
אז כמובן שאין תשובה גורפת.
אבל בואו ננתח בצורה מעניינת מה נכון לעשות בהינתן סיטואציות דומות.
לפני כמה שנים, פנתה אלי פירמה בנל"א גדולה מאד, שמובילה ונתפסת כ'מגה-אוטוריטה' בתחומה עם דילמה מעניינת- מכרז גדול מטעם המדינה בפתח, יש 7 משבצות, כל אחת כשעה, כשהמטרה היא כמובן להציג מדוע אותו ספק ראוי לזכות במכרז. ההכנה אליו ערכה חודשים ארוכים והתגמול- בהתאם.
היות והם בקשרים טובים עם החבר'ה שם (מקבלי ההחלטות), הם קיבלו את הזכות לבחור את מיקום המשבצת.
מצד אחד- מדהים, מצד שני… בעיה. מה בוחרים?
אם ייקחו את המשבצת של 9 בבוקר ויהיו הראשונים, אז אולי עד סוף היום כבר לא יזכרו אותם? אולי זה מוקדם מדי? אולי החבר'ה שם עוד לא ערניים מספיק? אולי ירצו להמתין לראות מי עוד מגיע ואז תופעת הפומו וכו' (ה"פחד מהחמצה").
אם ייקחו את האחרונה- אולי הצוות שמקבל החלטה יהיה כבר מפורק מעייפות, לא קשוב ורק ירצו לסיים עם זה ודי?
אם ייקחו מקום באמצע- האם עדיף לפני הפסקת הצהריים או אחרי? (אגב, זה הדבר הראשון שביקשתי מהם לבדוק- מתי בדיוק הפסקת הצהריים, רכיב סופר חשוב לקבלת ההחלטה הזו).
וחזרה ל-'חתונמי'…
אם אני הייתי צריך לקבל החלטה, ובהינתן שבת הזוג שלי סבבה-אגוזים (כלומר לא רבים ומתפוצצים כמו זוג אחר בתוכנית) הייתי מגיע ראשון או שני. זה היה מייצר מצב של היכרות אינטימית (לפני שכל הזוגות נמצאים), שיח אחר לגמרי ויצירת "פוליסת ביטוח" שכן אם הזוג השני יהיה נחמד (אין לי שליטה על כך כמובן) אז נזכה, אולי, בחברים לטווח בינוני (הסופ"ש) או רחוק (חזרה ל"אזרחות") יותר מאשר רק לזמן המדורה. כעת יהיה לנו עוד זוג לשוחח, להתייעץ ולהתבודד איתו בערב, למחרת וגם לעתיד.
בתכלס, אם מגיעים ראשונים, אף אחד לא יודע כמה זמן הייתם שם כך שתוכלו להגיד ש"כרגע הגענו" (או- "ממש לא מזמן" אם לא בא לכם לחרטט כמובן), כך שאין פאדיחה גדולה. ובלי קשר את נושא המאגניבות אפשר וראוי להשאיר בתיכון.
שייכות היא תכונה חשובה ולכן המשפט "דה ארלי בירד קאצ'ז דה וורם" היא השיטה לפיה הייתי פועל במקרה הנ"ל.
נ.ב. אני רוצה לרגע לעשות לכם טוויסט בעלילה ולנוע ממקום של מכירות אל עבר תחום הרוח, הנפש, הייקום…
אני מאמין גדול שברגע שאתם מאמינים במשהו, הוא יסתדר לכם בצורה הכי טובה. אולי בטווח המיידי לא תראו את זה כך אבל בטווח הרחוק- כל בחירה שלכם היא מעולה. ברגע שיש גמירות דעת להחלטה כלשהי, לרוב היא המפתח.
אגב, בספר החדש שאני כותב אני מדבר על המכירה הקשה ביותר שהיא כמובן המכירה הפנימית, כך שאמונה גם היא זקוקה לשיווק ולכן יש קשר הדוק בין מכירות, רוח, נפש, הייקום או איך שתרצו לקרוא לזה.
אם כבר בחרתם במשהו- היו שלמים ככל הניתן!
נ.ב.ב. אם אתם הייתם צריכים לייעץ לאותה פירמה, על איזו משבצת שעה הייתם הולכים? הראשונה בבוקר? האחרונה אחה"צ? בשעת הצהריים באמצע לפני האוכל? אחרי?