באחד הפרקים של העונה האחרונה ב-'משחקי-השף', השף אסף גרניט- טאלנט לכל דבר ועניין ואדם מעורר השראה שאפילו גרם לקומיקאי בן בן ברוך ליצור דמות עליו וסרטונים קורעים על התוכנית שכיכב בה "מהפכה במטבח" ששם הגיע למסעדות והעביר ביקורת נוקבת בסגנון השף הסקוטי גורדון רמזי, הכריז כשטעם מנה: "אני מאמין רק בדיקטטורה- או שאני מחליט, או שמחליטים עלי".

  • איך "קוראים" בני אדם ומה עושים עם זה?
  • מדוע אחרי הלמידה עדיין אפשר לעשות דברים בצורה הפוכה כדי לשחות נגד הזרם?
  • מדוע "דיוק שפתי" הוא קריטי להצלחה בשכנוע, מכירות, שיווק והשפעה?
  • מה זה אומר "לקוחות מעניקים לנו 'רצפט'" איך למכור להם?
  • ועוד ועוד ועוד (ודוגמאות פרקטיות!)

 

כילד שעבר 23 דירות, שלל מדינות וערים, לא הייתה לי ברירה אלא ללמוד להתבונן. הכלי הזה של תפיסת מרחק והתבוננות יצר עבורי כמה חוזקות לאורך השנים שלא ניתן לסלאן בפז.

ראשית, מי שלומד להביט החוצה, לומד בהכרח גם להביט פנימה שכן פערים ו-בנצ'מרקים הם משהו שאי אפשר להתעלם מהם.

ראיתם אדם עשיר נוהג בפרארי, ישר עשויה לעלות מחשבה: "ואני נוהג בהונדה". מישהו נראה טוב בחליפה, ישר חושבים "מעניין איך זה יושב עליו כ"כ יפה ועלי לא".

 

התבוננות פנימית היא קריטית לבריאות הנפש ובכלל ודויקה אצלי מאד. לאורך השנים הבנתי שאני צריך ללמוד לעשות אותה מבלי להלקות את עצמי, להיות שיפוטי או ביקורתי, זו הייתה מקפצה ראשונה, ואחרי כן גם הבנתי לייצר מרווחים להתבוננות. להפוך את זה לכלי שהולך איתי יום-יום שעה-שעה.

המרווח הזה מאפשר למידה, ואי-השיפוטיות- הטמעה בלי לייצר תסבוכות פנימיות בנפש.

 

בחלוף השנים הבנתי דברים עמוקים כמו: "יש בי כרגע כעס, אבל אני לא סך הכעס שלי, הוא רק חלק ממני". או- "כרגע אני מרגיש חוסר נוחות אבל זה רק חלק מסוים שבתוכי, במקביל אני גם מסוגל לשמוע את המחשבות שלי, להריח פרח, זה לא כל המהות שלי להיות באי-נוחות".

 

שנית, כשלומדים להתבונן, מבינים איך אנשים עובדים ומקבלים החלטות, וכפועל יוצא מכך, איך העולם עובד.

זה בדיוק כמו "החכה והדגים".

היכולת ללמוד להתבונן מייצרת מצב שלא צריך לפקוד יותר מדי סדנאות, קורסים, הכשרות וספרים. ואם כן- לוקחים מהם הרבה יותר מאנשים אחרים שלא יודעים להתבונן.

 

לא פעם אני מסביר לאנשי מכירות ובני אדם באופן כללי (יש שאפילו יעידו שזה אותו הדבר וכל איש מכירות הוא בן אנוש, אולי לא כולם 😊) ש- "לקוחות מעניקים לנו רצפט איך למכור להם, אתם צריכים רק להקשיב, זה הכל".

 

כשאסף גרניט אומר בפני השפים את המשפט הדיקטטורי, הוא מלמד אותנו מה חשוב לו, איך הוא פועל, חושב, מה עולם התוכן שהוא מאמין ומעמיק בו, וכתוצאה מכך, אם נרצה להשפיע עליו, ללמד אותו משהו, לשכנע, להניע, להוביל, לשווק, להוציא אותו מאיזור נוחות או כל שינוי אחר- יהיו לנו מפתחות.

 

אסף בן אדם מיוחד, אין בכך כל צל של ספק. לפני מספר שבועות סיימתי להאזין לפודקאסט בו בן ברוך אירח אותו לשיחה ארוכה מאד.

 

אם מביטים עליו רואים כמה דברים:

הוא אסטרטג, חשוב לו איך הוא עובר מסך ונתפס מצד אחד, מצד שני התשוקה שלו, הפאשן, מייצרים לא פעם גליצ'ים במטריקס- מהם אפשר ללמוד המון.

אסף מאכיל את השף מושיק רוט לא פעם. יש לו משהו בעיניים לגבי יצירת קשר. לא פעם הוא מביט לכיוון הפוך או לא מישיר מבט איפה שאחרים כן.

כל הדברים הללו קל מאד לשים אליהם לב.

 

אגב, גליצ'ים הם המקום שבו אפשר ללמוד הכי הרבה על אדם- מה מוציא אותו מאיזון, איפה פספסתם בניבוי המתרחש וכו'.

 

כשאני יושב באוטובוס או ברכבת ואפילו בגינה ציבורית עם הילדים שלי, אני מתבונן במתרחש (במקום להיות בסלולר). כך אני לומד את נפש האדם ומה גורם להם לתקתק (כרגיל באנגלית זה נשמע טוב יותר).

 

ברגע שתשמעו משפט כמו: "אני מאמין בדיקטטורה", שנאמר בהקשר של משימות זוגיות בתוכנית הריאליטי וכמה קשה מבחינתו לעבוד בזוג כשאין מקבל החלטות בלעדי אחד, קל להבין כמה דברים ותובנות ולייצר בהתאם תוכנית פעולה.

 

לדוגמה,

לא אגיד לאסף משפט כמו: "אין על דמוקרטיה". ואם המוצר שאני מבקש למכור לו מצריך סיעור מוחות, אגיד משהו כמו: "יש שלב חשיבה קבוצתי שבו כולם מביעים את דעתם, או, כפי שאני קורא לזה: שלב ה- "אתם מדברים ואני מחליט"!

 

אזרוק אולי גם משפטים כמו: "אדם חכם גורם לצד השני להרגיש ולחשוב שהוא זה שמקבל את ההחלטות כשבפועל הוא שיחק לידיים שלך".

 

לא אגיד: "אני מאמין בבחירה חופשית ושכל אדם צריך לעשות כרצונו".

 

כמובן שאחרי שאכיר את ה"אובייקט" (האדם) כמו שצריך פלוס אעשה שיעורי בית, יש מצב שאשנה גרסה ואעדכן את מה שאני אומר ברמת ה-"דיוק השפתי".

אבל את זה אגיד א-ח-ר-י שאלמד, לא לפני.

 

טיפ אחרון,

אם ארצה לשחות נגד הזרם, לייצר בידול, זכירות, להקפיץ קשב, אוכל, באופן אסטרטגי, להגיד משהו הפוך למה שלמדתי, למשל- "אין כמו דמוקרטיה טובה" ואז זה יעורר באסף אמוציות, אפילו בצורה סובלימינאלית בתת המודע, כעת אוכל לשחק עם זה לאן שארצה.

למשל- לבטל את הנאמר באומרי: "סתאאאם, דמוקרטיה היא אם כל החרטות". או, להמשיך ב- "שכן דמוקרטיה תגרום לאנשים כמוך וכמוני- דיקטטורים לא קטנים, להיות מבודלים ושיזכרו אותנו" (ובכך לייצר חיבור והזדהות).

כעת, ולמרות שאמרתי משהו בניגוד לטבע של הצד השני, יצרתי משהו טוב.

 

חברים, החיים ומכירות הם משחק אחד גדול (שמח, כואב, מעיק, עמוק…) שחקו איתם… בפקודה! (סליחה, הדיקטטורה של אסף הכריעה אותי בדקות האחרונות 😊).

 

 

נ.ב. שימו לב לגאונות של אסף באומרו ומוסיף "או שמחליטים עלי".

מה זה מייצר?

זה קודם כל הומוריסטי. "מחליטים עלי" נשמע כמו דיבור של ילד קטן: "אתה לא תחליט עלי".

אבל, זה גם מייצר מצב שמבינים שהאדם שמולנו סופר אינטליגנט. הוא רואה את שני הצדדים של ההחלטה וגם משדר שיש לו יכולות לעשות סוויץ'- "אין לי בעיה שתחליטו עלי, העיקר שמישהו יחליט כבר למען השם!"

והוא גם ווק דה טוק, כלומר עומד במילה שלו- לא אכפת לי מי מחליט- העיקר שיהיה מחליט אחד.

אסף- תמשיך לעשות חיל ולהצליח. אתה פנומן.