נתקלתי עכשיו בפרסומת הזו והחלטתי שאפשר ללמוד ממנה.

המציאות שבה אנחנו חיים השתנתה מקצה לקצה (לא, לא בגלל הקורונה).

אם בעבר איש מכירות היה סך ה"בלה בלה" שיצא לו מהפה,

הרי שבעידן התוכן, מכירה איננה רק דיאלוג עם הלקוח

אלא כל ה"מעטפת":

מה הוא רואה, קורא, צופה, מקשיב

איך הוא מקבל את המידע, כיצד הוא ארוז וכולי וכולי.

כשאנחנו מתיישבים לכתוב, לא פעם מתקיים התהליך הבא-

אנחנו כותבים לא כמו שאנחנו מדברים.

המשפט הזה (שבתמונה) תפס אותי מסיבה פשוטה-

צריך לקרוא אותו פעמיים.

בהתחלה זה נשמע כאילו שהם שואלים שאלה אמיתית-

מדוע בבלפור קיימת בריכה בלה בלה בלה

למעשה, כשמגיעים למילה "לא" בסוף המשפט (כלומר התשובה)

מבינים שלמעשה האינטונציה שיש לקרוא את המשפט שונה לגמרי-

במקום לשאול שאלה-

"למה לא סגרת את דלת הכניסה אחריך?"

"למה לא הכנת שיעורי בית?"

הפעם זה שונה, הכוונה היא ל-

"למה, כשהיא מאחרת לפגישה היא מבקשת סליחה? ממש לא!"

"למה, כשבא לי קפה אני מבקש ממנה להכין? ברור שלא".

כלומר שאלה רטורית שאין לחשוב על התשובה שלה אלא ישר לקפוץ ל-"לא".

כשאני מסיים לקרוא טקסט שכתבתי,

אני תמיד מקריא אותו בקול. תמיד.

כש"מדברים" טקסט כתוב פתאום מבינים שיש דברים שצריך לתקן, לשנות.

פתאום מבינים שהקול שלנו בראש מעט שונה מהקול שלנו בפה.

תחום המכירות (והשיווק, והפרסום) הם תחומים של מספרים-

ככל שהמשפך גדול יותר ואוכלוסייה גדולה נחשפת-

כך גדל הסיכוי לסגור עסקה.

שיפור יחס המרה, דיוק שפתי, בחירת מילים חכמה-

הם מפתחות להצלחה.

נ.ב. כמובן שהמודעה הזו בסדר גמור, כתבתי את מה שכתבתי בגלל מילה אחת (למה)

אפשר היה לכתוב אותה אחרת.

תצליחו!!