אתמול בערב אני רואה שהבן שלי אוכל סוג של דגנים שאני לא מכיר.

הרמתי את ה"חפיסה" כדי לראות במה מדובר.

הבנתי שהמוצר הוקם על "טהרת" העוגייה המוכרת- OREO.

 

היות ושיווק, פרסום, קופי, מסרים ושאר "מטעמים"

הם נושא שמרתק אותי מזה שנים,

החלטתי להביט מקרוב איך הנדסו את התוכן שע"ג האריזה.

לבצע אקט של Reverse Engineering

זה משהו שתורם מאד כי אפשר לגזור ממנו

מה לעשות עם מוצרים או שירותים שונים.

 

אחד הטיפים החזקים שקיבל סטיב ג'ובס

מהבוס המיתולוגי שקיבל אותו לעבודה בצעירותו

היה ההבנה ש- "המוצר מתחיל מהאריזה".

 

על זה אני מוסיף טיפ משלי- "גוף אפס" + מכירה רגשית.

"גוף אפס" אומר

שאתם צריכים להיות עסוקים בלראות את הלקוח ולדבר עליו ולא עליכם

להתעניין ולא לנסות לעניין.

 

זה כמובן לא אומר שלא צריך לראות את עצמכם בדרך, כן?

ברור שבסוף הסיפור: המחיר, השרות, התפעול…

צריכים להיות כפי שאתם רוצים את זה

לכן לראות את הלקוח לא אומר לא לראות את עצמכם.

 

ולגבי "מכירה רגשית"-

אחת הטעויות שבעלי עסקים (וחברות) עושים כל הזמן

זה לדבר בצורה טכנית, משמימה, פונקציונאלית.

וזו טעות.

לקוחות בסוף קונים רגש.

כן, גם המהנדסים שבהם (סמיילי).

כן, גם הרציונאליים והאנליטיים שביניהם.

כן, גם אלו שאומרים לכם:

"אני יורד לאותיות הקטנות"

וגם אלו שאומרים:

"חשוב לי לשמוע את כל הכוכביות והסעיפים".

כל אלו מגיעים כמנגנון הגנה בלבד אבל לא נכנס לזה כרגע-

קבלו את זה כאקסיומה.

 

אז הנה כמה דברים מדליקים שהם עשו:

 

"יש לי חלום"- מרתין לותר ואתם

=====================

המסר הראשון שתופס את העין הוא המשפט:

"לא תוכלו לחלום את זה טוב יותר".

המילה חלום היא מילה "גדולה" וגם שפה "חמה".

 

חלום הוא דבר גדול מהחיים, אמורפי, שונה מאדם לאדם.

הקשר בין דגנים לחלום הוא… לא ישיר (בלשון המעטה)

אבל עדיין הם פתרו את הסוגיה הזו בשכל.

הם לא אומרים ש- "תאכל את הדגנים ואז תגשים חלום"

אלא "שותלים" את המילה חלום בתוך משפט שקשור לטעם הדגנים.

 

חיוביות, אופטימיות ושמחת חיים

=====================

שימו לב שהמשפט שמתחת לכותרת הראשית (עליו דיברנו בסעיף הקודם)

הוא: "תעשו את החלב שלכם- שמח!"

 

המשפט הזה חכם מכמה סיבות:

 

ראשית– אי אפשר באמת להפוך חלב "רגיל" לחלב "שמח".

זה אומר שיש פה זיק קריאטיבי שיוצר "שפה חדשה".

דבר נוסף– הם הופכים אתכם (הלקוחות) לגיבורי-על.

 

כלומר כעת הם מותג שגורם לכם להפוך חלב רגיל ל- שמח!

לכם כעת יש את היכולת הזו

והיא כמובן רק בעזרת המוצר אותו אנחנו (כלומר הם) מוכרים לכם (כלומר לנו).

 

משפט נוסף שהם כותבים זה-

יהיה לכם חיוך כשתסיימו לאכול את הדגנים.

 

מיקרו-קופי ו- תתי כותרת

================

כשכתבתי את הספר שלי ("למכור כאילו יש מחר")

השתמשתי בטקטיקה שבה אני משתמש שנים רבות-

מיקרו כותרות.

 

יש לכם נושא מסוים שתרצו לכתוב עליו משהו כמו 1,000 מילים?

מעולה!

הדבר הראשון שתעשו זה לחלק את זה ל- "מיקרו חתיכות"-

פיסות תוכן במקום תוכן אחד גדול:

 

100 מילים רקע, 100 סיכום.

נשארו 800.

חלקו את ה- 800 ל- 4 חתיכות של 200 מילים עם כותרת לכל חלק.

למה?

כי אתם אף פעם לא יודעים מי קורא את הטקסט

ומה בדיוק(!) מדבר אליו או אליה.

 

ע"י שימוש בתתי כותרות בקופי אינטליגנטי-

תוכלו למנף את הטקסט בצורה חכמה.

 

כך למשל אם תכתבו על אורח חיים בריא ותשתלו את תתי הכותרות הבאים:

  • שינה
  • תזונה
  • ספורט
  • "ישיבה שקטה" ומדיטציה
  • אכילה מדיטטיבית ורגשית

הסיכוי שתתפסו קורא בנקודה אחת-

גבוה בהרבה מאשר שתתפסו אותו בכל הנקודות!!

 

אתם כחלק מהשפה של המותג

====================

כשהם מדברים על "הטעם המוכר והאהוב שאתם כ"כ אוהבים"

זה מייצר הרגשה שהם מכירים אתכם (למרות שזה לא כך)

וגם משדר חוזק ועוצמה-

המותג קיים שנים, אתם אוהבים אותו מהיום שהתחלתם לינוק…

 

סלנג, שפה לא "רישמית" ושירה…

======================

"דיג אין" (תחפרו)

ושלל ביטויים נוספים שהם כתבו,

יוצרים שפה שמדברת ומתכתבת בצורה חכמה עם קהל היעד.

"קער'מלאה של עוגייה"

הפרסום המסורתי שהיה נהוג בעבר- קורקטי, ללא אימוג'י, ללא סלנג-

חלף מהעולם.

כיום, גם בגלל עידן הפוסטים והפייסבוק, השפה משתנה

(אגב-

בספר שכתבתי השתמשתי באימוג'ים ובהוצאה לאור כמעט התעלפו מכך בהתחלה)

 

אפילו בחדשות כבר יש פינות "צהובות" ומעט רכילות-

בעבר לא היו מדמיינים לעשות דבר כזה.

 

עשרת הטיפים, חמשת הדיברות, שלושת המיתוסים…

===================================

כמה קמפיינים רצים כרגע ברשת שנושאים את הכותרות הללו? אינספור!

מצד שני, פעם ב… זה קולע!

אוראו חשבו על נתונים "כיפיים" ופרסמו אותם ע"ג האריזה.

במקום רק ערך קלורי, מידע משמים בנושא תזונה

(שככל הנראה אם קניתם את המוצר הזה-

אתם לא לגמרי בקטע של תזונה הכי "נקייה" שבעולם)

הם כותבים דברים כמו:

כמה עוגיות מקיפות את כדור הארץ, בכמה מדינות מוכרים אותן וכו'.

 

זה משמש גם כ-"הוכחה חברתית" ומעצים את המותג

כששומעים בכמה מדינות הם פעילים,

כששומעים שמדי שנה הם מייצרים יותר מ- 40 מיליארד עוגיות

וכו'

 

לסיכום,

התוכן הזה לא נכתב על עוגיות, לא על דגנים ולא על חלב.

הוא נכתב כי בכל משפט שאתם כותבים בעסק, בחברה או בארגון שלכם-

אפשר לשתול מחשבות ללקוחות ולהפוך אותם לשותפים להצלחה שלכם.

 

במקום לשים את הפוקוס בדגנים על שלל הרכיבים, הוויטמינים (עלאק) וכו'-

במקרה הנ"ל הם מסתכלים לקהל היעד שלהם בעיניים (דרך החור שבעוגייה)

ומדברים איתם בשפה שלהם (כלומר שלנו).

 

במקום להמשיך ולדבר עם הלקוחות שלכם (או החברים/קולגות/בני הזוג)

בשפה טכנית-

תכניסו רכיבים ופיצ'רים ובעיקר-

תבלינים לטעם טוב.

מה מחכה לכם שם?

לפני כחצי שנה, ישבתי עם ערן שטרן-

אחד המומחים המובילים בישראל לשיווק

כדי לייצר ולארוז את כל הידע שצברנו בתחום התוכן

לקפסולה מזוקקת בשיעור מרתק שהמטרה שלו זה-

איך תגדילו מכירות בלי להתייסר בשוטף.

  • איך נמנעים מפולואפים מתישים?
  • מדוע מודל Know Like Trust לא באמת עובד?
  • מה החוליות ב-"מסע הלקוח" שגורמות לנו לרדת מ- 100 לידים ל- 3-5% סגירה בסופו של דבר?
  • איך מגשרים על פער הידע (השגוי, החלקי והחסר) מול הלקוח כדי להגדיל את הסיכוי לקצר את זמן המכירה בחצי?
  • מה זה תוכן מבוסס התנגדויות ואיך הוא מהווה "מעקף" לתהליך מייגע של פולואפים?
  • ועוד

והכי חשוב-

זה לא עוד תוכן במכירות.

לא תלמדו איך לנטרל התנגדויות, איך לבצע מו"מ, להוביל שיחה עם לקוח
לשלוח הצעות מחיר וכו'-
כמעט 90% מבעלי העסקים ומנהלים בחברות שאנחנו עובדים איתם בשוטף
עברו הכשרות כאלה שלא פתרו להם את הבעיות.

עכשיו כל מה שנותר לכם זה רק ליישם ולהצליח
שלכם
לוטן סגל

נ.ב.
למי שחושב ברגעים אלה ממש:
"יאללה, מה כבר אפשר לחדש"
"הוא בטח מקפיץ לי קשב כשאומר "חדש", "שונה"- בסוף זה יהיה משהו שכבר שמעתי, בטוח…"
"אין באמת אלטרנטיבה לעבודה קשה",

או במילים אחרות-
אתם מגיעים סקפטיים!
מצוין!
ככה אני אוהב אתכם.

סקפטיות זה בסדר גמור בתנאי אחד-
שתבואו ב-ראש פתוח.
כל היתר- באחריותי!

רוצים לשמוע איך אפשר לטרוף את הקלפים ולעשות משהו שונה וחזק? לחצו כאן