איך פונים לכל האנשים ב"חדר"?

=====================

אחת הבעיות במעמדי מכירה עם ריבוי משתתפים:

הרצאה על במה, פרזנטציה מול מספר גורמים, פגישות רבות משתתפים וכו'

היא שאין שני אנשים דומים.

לכל אדם- עולם התוכן וה"שפה" שלו.

אתמול בערב אני רואה פרק של מאסטר-שף

כשאחד המתמודדים אומר את המשפט הבא:

"אני מעדיף לשים גם תפוח אדמה רגיל וגם אדום

כי אז הקרמליזציה שלו תהיה יותר… סבבה!"

זה הצחיק אותי.

באותו משפט גם מילה מפוצצת וגם 'סבבה'.

כשאנחנו רוצים לתפוס קשב של אדם כלשהו:

ע"מ למכור לו, לשכנע אותו, להשפיע על משהו-

לא תמיד יש לנו מושג מי הוא?

אולי שוחחנו איתו דקותיים בלבד עד כה?

ככל שנהיה יותר ורסטיליים:

בדיבור, באינטונציה, בשפת הגוף, בדוגמאות, בתכנים שנדבר עליהם-

כך הסיכוי "לפתוח" את השיחה ולשבות את לב הצד השני-

גדל בצורה משמעותית.

ישנם מספר מודלים שמדברים על סוגי הטיפוסים באוכלוסייה.

חלקם מחלקים את האנושות ל- 4 טיפוסים:

המקדם, המשימתי, התומך, האנליטי

וחלקם מעמיקים הרבה יותר.

אחת החלוקות (עליה אכתוב מאמר מקיף בקרוב)

מחלקת את האוכלוסייה ל-

שמיעתיים, תחושתיים, ויזואליים

ואחרת מוסיפה חלוקה ל- שלילי וחיובי.

כך לדוגמה, אדם שיש "חשד" שהוא ויזואלי

ידבר בצורה הבאה:

"אני רואה את המצב בצורה ברורה ונהירה"

או- "ראיתי את הנולד בחברה הקודמת"

"אני לא רואה דרך לבנות תשתית שיווקית כרגע"

ולכן מה שנעשה, בעזרת ראפור (יצירת סינרגיה, חיבור, כימיה) זה

שנדבר איתו בצורה דומה:

"כמו שאתה יכול לראות, הנתונים בלה בלה"

או- "מרחב הראייה בפרויקט הזה הוא אדיר".

ולגבי שלילי וחיובי?

שימו לב שאנשים מתארים סיטואציה בצורה חיובית או שלילית.

"אני אוהב את אשתי כמו המרחק אל הירח והכוכבים"

"בלי אשתי אני חצי בן אדם"

האחד חיובי, השני- שלילי.

"עד שקניתי אייפון שום מכשיר לא הצליח לרצות אותי"

או- "האייפון שינה לי את החיים– הוא מדהים".

וחזרה לשפים!

נכון שמשפט שכזה שמשלב מילה "מפוצצת"

יחד עם המילה הכ"כ ישראלי- סבבה

עשוי, תחבירית להיתפס לא להיט מצד אחד,

מצד שני הוא משדר:

עממיות

ורסטיליות

גובה עיניים

וכולי.

כ"כ הרבה פעמים שמעתי מומחים שמדברים רק בסיסמאות:

"צריך למצוא את ה- USP כדי לטרגט ברימרקטינג וריטרגטינג

את קהל היעד בעזרת קמפיין GDN"

וזה מייצר… קרמליזציה של המוח 🙂

עכשיו כל מה שנותר לכם זה רק להצליח!

לוטן