טיפ למתקדמים: פתחו את שריר ההתבוננות.

הפרק השביעי מבית "לקר של פודקאסט" עולה לאוויר!

  • למה חשוב להתבונן בדברים שאנחנו לא מבינים בהכרח?
  • איך לקלוט משהו ולא לדעת "מה לעשות איתו" משרת אותנו?
  • איפה כלים פרקטיים מעכבים אותנו? (אם בכלל)
  • איך יכול להיות שלמרות שלא מבינים משהו, הוא עדיין פועל לטובתנו?
  • ועוד ועוד ועוד (כולל לינק להאזנה לפרק בהמשך המאמר)

בעידן שבו אנחנו מחפשים "רק דברים פרקטיים", למעשה אנחנו לא פעם דופקים את עצמנו.

כשאני מעביר הרצאות וסדנאות אני שואל את הקהל:

האם לגדל ילדים זה פרקטי?

האם לנהל עסק זה פרקטי?

האם לשמר זוגיות זה פרקטי?

ברור שלא. החיים מורכבים ופרקטיקה היא "פירור אבק" בדרך. פירור חשוב, אבל עדיין פירור.

לפני כמה רגעים, קפץ לי בפיד סרטון של דוקוביץ' וחשבתי שאני חייב לכתוב לכם כמה דברים.

רואים אותו מתראיין באחת התוכניות הכי טובות על כדור הארץ "60 דקות" ואומר לכתב:

"למרות שטניס הוא משחק לא פיזי, יש עדיין המון "מגע בעיניים". ואנחנו מחליפים מבטים בהפסקות על הספסל, בעוד המסך הגדול מציג אותו (היריב) ואיך הוא שותה מבקבוק המים, ואז אני מתבונן בו טוב טוב, איך הוא שותה את המים, האם הוא מזיע יותר מהרגיל, האם הוא נושם בצורה…"

החשיבות של התבוננות היא אדירה. אבל יש בעיה אחת… ללמד אותה זה לא תמיד פרקטי.

ובמעבר חד לרגע ל-

לפני כמה שנים צפיתי בסרטון מעניין של מישהי מאד שנויה במחלוקת אבל עם תכנים מהטובים ברשת. היא אמרה לשאול את הגוף שאלה, לצלול פנימה ולא לצפות לתשובה.

מה?

אז למה לשאול שאלה?

מה הטעם בכך?

היא המתינה שנייה, כדי להקפיץ קשב (בכדי שנשאל עצמנו את השאלות שזה עתה כתבתי לכם) ואז אמרה: תסמכו על הגוף שהוא שומע. התשובה מגיעה, אולי לא תבינו אותה, אולי היא לא ב"שפה" שאתם רגילים, אולי לא באותו הרגע, אבל היא תגיע.

אחד הדברים שאהבתי בזה (את הטכניקה הזו תרגלתי במשך שנים עוד לפני הסרטון מה שנתן פייט משוגע למיינד שלי כמובן) זה שמעבר למה שקורה ב"תרגול" הזה, יש שיעור חשוב באותנטיות ובעיקר ב- לסמוך על עצמנו.

חזרה לדוקוביץ'.

שימו לב שהוא לא אומר לנו "אם הוא מזיע כך אז זה אומר ש…" או "אם הוא שותה מים בצורה כזו… הרי ברור ש…"

וכמובן שיש אלמנטים שלא ניתן לערוך השוואה. אם היום חם מהרגיל והיריב מזיע יותר, מה זה אומר? (שחם מהרגיל? את זה אנחנו כבר יודעים הרי).

השיעור האמיתי הוא כפול:

הראשון- התבוננות

השני- לשחרר את המיינד מלרצות שהכל יסתדר לנו בצורה הגיונית!

ברגע שתרגילו את עצמכם לקלוט מידע על אודות אנשים: בפגישות, בשיחות, מתי ואיך הם נושמים, איפה והאם יש להם טיקים או תנועות רצויות / בלתי רצויות, מתי הם מגרדים, האם הם מאמצים את העיניים כשהם קוראים משהו מהלפטופ והאם זה כך גם כשמדובר בניירת?

הכל חשוב. הבעיה היא שצריך לשחרר את הרצון להבין, לחפש רציונל מעבר לדברים.

בדומה למוח שהוא שריר, גם היכולת להתבונן היא אלמנט שיש לפתח.

המפתח: פשוט תסמכו על עצמכם שאין מצב בעולם שתלמדו להתבונן ולא תצליחו ללמוד מכך משהו ולפענח דברים קריטיים.

זה נכון להורות, זוגיות וגם ללקוחות שלכם ולחיים בכלל.

להאזנה לחצו פה

 

נ.ב. אם המיינד נותן לכם פייט כרגע באומרו: "נו בחייאת, זה לא פרקטי".

אשאיר אתכם עם שאלה: האם במוזיאון אתם מבינים כל תמונה שאתם רואים? האם בתערוכות הדבר כך? במקומות אחרים? האם כל סרט שצפיתם בו אי פעם בחיים שלכם הבנתם כל דבר בכל רגע נתון?

ועדיין דברים חלחלו ולמדתם המון, גם אם לא תוכלו להסביר זאת לאדם אחר או לכתוב על כך מאמר.

סמכו על עצמכם ופשוט תראו… לעומק.