האם לחיות כל יום כאילו היה האחרון- זו קלישאה?

למה חשוב לעשות דברים מכל הלב ועם תשוקה?

האם באמת אלוהים נמצא בפרטים הקטנים?

לפני מספר ימים, פגשתי, דרך מכרים משותפים,

באיש מקסים בשם ברוך רז.

לברוך יש סיפור חיים ש-"מחזיק מים".

לפני לא מעט שנים,

אחותו, בעקבות טיול שלו להודו,

טסה גם היא למזרח ובעיצומו של הטיול

היא נהרגה בתאונת דרכים.

ברוך החליט לעשות שינוי בעקבות המקרה

ולמצוא את הייעוד שלו.

מזה שנים שהוא מלווה אנשים בכל מיני צורות ודרכים.

הוא גם מלמד ילדים, הורים ומנהלות בבתי ספר.

הוא גם ותיק בפסטיבל שיווה

(פסטיבל גברים- באמא שלי שיש דבר כזה).

 

יש מושג שמדברים עליו בחו"ל שנקרא:

'טו ליב א ביג לייף' (לחיות חיים "גדולים")

הכוונה אינה לרכישת רולס-רויס או וילה בארסוף,

אלא יותר בכיוון של-

לחיות את החיים בתשוקה.

כמובן שבשל העובדה שלכל אחד התשוקה/ות שלו-

כך ה- "ביג לייף" משתנה מאדם לאדם (ולזאב).

 

יש כמה אבני יסוד לאורך החיים והקריירה שלי

שאני שומר עליהם כמו 'עשרת הדברות'.

לעשות דברים בתשוקה- זה אחד מהם.

 

במשך שנים, כשניהלתי אינספור אנשי מכירות,

תמיד אמרתי להם:

"כבר הגעת לפגישה, חנית, עמדת בפקקים-

תן את כולך, קח הפניות, אחרי הפגישה-

עלו קומה למעלה בבניין ואחת למטה

קחו לידים נוספים, עשו דור-טו-דור" וכולי.

 

סנקה, פילוסוף רומאי,

נהג להגיד ש-

"מזל הוא מה שקורה כשהזדמנות פוגשת מוכנות"

ולכן אני נוהג להקיף עצמי באנשים טובים,

בכך- בהזדמנויות "נכונות",

ובכך- משתדל לחיות חיים מלאים.

 

התשוקה הזו ממלאת אותי,

בצירוף עם משפחה שאני אוהב,

תחביבים, ספורט ולמידה תמידית-

קל לי לעלות על במה מול מאות ואלפי משתתפים,

להכיל לקוחות,

לסגור עסקאות,

להניע שינויים גדולים בחברות וארגונים מורכבים ועוד.

ללא התשוקה הזו-

אין לי ספק שהייתי מצליח בחיים הרבה… פחות.

 

לכן, כשהטלפון צלצל ועל הקו היה ברוך

ובפיו בשורה:

"אם אתה ספונטני- בוא למדורת גברים היום בלילה"

היה לי ברור שאגיע.

 

כהרגלי בקודש, וכאדם שאוהב אדם,

ישר התקשרתי לחבר

(שבנה לי את כל האתרים בחברה)

רכשתי עבורו כרטיס מתנה כהוקרה על היותו אדם וחבר טוב

והבאתי אותו איתי.

 

הגענו אל מקום שנקרא "חווה של אהבה"

(אל תתנו לשם להוליך אתכם שולל :-)

בתלמי אלעזר.

אחרי קפה זריז (ותה צמחים)

הכרתי את ה- "מתמודדים"

מספר גברים מדהימים, שכל אחד נמצא ב'צומת' כזו או אחרת.

ברוך הדליק את המדורה ויצאנו לדרך.

הוא בירך על האש, השליך אליה עשבים שהפיצו ריח מעולה

(אותם רכש בחנות בחדרה מגברת אתיופית מקסימה).

 

כל אחד הציג את עצמו.

במשך כמה שעות טובות,

בזה אחר זה, שמעתי סיפורים מדהימים.

אנשים מקסימים שנאבקים, חיים, חווים את החיים.

 

אני שיתפתי אותם בחוויה שקרתה לי לפני שלושה שבועות

אחת מהקשות שחוויתי במהלך חיי,

כולם הקשיבו קשב רב, הביעו עניין ודאגה

ואף 'פלטו' לאוויר הלילה קריאת "האוו" כזו

(פירושה- קיצור של מספר מילים באינדיאנית לסוג של הזדהות גברית).

 

במשך כל חיי, והיות והאינטליגנציה הרגשית שלי

מאז ומעולם הייתה גבוהה מאד,

הדהים אותי תמיד לראות

איך מבחוץ, אדם שנראה "רגיל"

עשוי לסחוב סיפורים מדהימים.

צריך רק להקשיב, להתעניין.

 

אני יודע, השוטף- שוטף,

החיים מפתיעים אותנו בסיבוב "כל דקה ורבע",

אבל חשוב מאד לקחת אתנחתא בין לבין,

לחוות חוויה כזו או אחרת,

לשמוע סיפור של אחר,

להעצים אנשים על הדרך,

לזרוק מילה טובה,

לשמוע סיפור טוב,

לעבור סדנה עוצמתית.

בסופו של דבר-

החוויות הן מה שמרכיבות את מרקם החיים שלנו.

אף אחד לא יספר לנכדים על פוסט בפייסבוק שקרא,

או על תור בבנק שעמד בו.

ברוך, תודה לך יקירי, אתה אדם מדהים,

כיף לראות שאתה מגשים את עצמך ובגדול!

 

לינק לעמוד עם מעט יותר מידע:

http://menevolutioncenter.ravpage.co.il/aroundthefire?ref=sms

לוטן סגל – מאמן מכירות