למה המנכ"ל אילן גת התותח חשב שאני מוציא יותר מדי שיחות מכירה??

השנה הייתה 2000.

דאז, אני חיל משוחרר, נרשם לתואר בכלכלה (בעודי בחופש"ש)

כי חברה שלי מהצבא (ואשתי בהווה)

החליטה שאין צורך בטיול אחרי צבא ושעדיף להירשם ללימודים.

 

לא רציתי לטוס לטייל בלעדיה אז נרשמתי גם אני-

אין מה לעשות צריך להשאיר דברים שנוכל להתחרט עליהם בחיים).

 

מהר מאד, ובלי שקל על ה%^$

הבנתי שאני צריך עבודה.

 

אחרי 3 תחנות אפשריות: תחנת דלת, תחנת מלצרות, תחנת 'אגדודו' באילת,

הבנתי שאני צריך משהו "אחר", משהו מניב.

 

מהון להון, מצאתי עצמי במיונים לחברת אי איי ג'י.

נכנסתי לצוות ייעודי שנקרא אאוטבאונד.

 

רק כדי לסבר את האוזן, כמעט 80% מאנשי המכירות בחברה היו באינבאונד.

ההבדל: בעודם קבלו שיחות חמות נכנסות-

הצוות שלי התקשר לאנשים שביטלו את הביטוח מסיבותיהם הם:

נהג צעיר שפתאום הקפיץ את הפרמיה,

תביעה שלא כובדה- כל דבר שהשאיר טעם לא טוב בפה.

 

ואנחנו, סיירת המטכ"ל של החברה,

היינו צריכים לתת בראש- לסגור אותם בניגוד לסיכויים.

 

בשבוע הראשון בחברה, אלי הרוש, ר"צ שלי,

כינס אותנו לשיחה עם מנהל המכירות- אילן גת.

לשיחה הייתה מטרה פשוטה:

להראות לנו כמה כסף נוכל להרוויח אם רק… נתמיד, נפגיז, נשמור על משמעת ומקצועיות.

ישבתי ושמעתי, בקשב רב את הנאום של אילן-

נאום השראתי לכל דבר ועניין.

ואז, אחרי עשרים דקות של ספיץ',

אילן שלף טוש אדום מחיק

והחל מצייר על הלוח מספרים.

 

"אם תסגרו ביום ככה וככה פוליסות ותוציאו איקס שיחות, ואחוזי הסגירה שלהם יהיו כך וכך-

תוכלו להרוויח עשר ואפילו חמש-עשרה נטו בחודש".

 

אני שומע את המילים הללו שיוצאות לו מהפה

ומבין שאני צריך לקבל החלטה-

האם להיות ציני, לחשוב לעצמי מחשבות כמו:

"יא, רייט- מי מגיע למשכורות כאלה???",

או

"הוא בטח מחרטט, "קונה" אותנו כדי שנעבוד קשה",

וגם-

"חרטטן, אין מצב שמ- 5 שעות ביום עושים כסף טוב".

 

רוב החדר, בוגרי הקורס הטרי שסיימו את ההכשרה יחד איתי-

הרגישו כך בדיוק.

אני החלטתי להחליט אחרת-

אטפס לצמרת המכירות וארוויח אפילו יותר.

 

במשך חצי מהתואר, למדתי ועבדתי כמו כלב.

גרתי בזמנו במודיעין שרק הוקמה (עיר העתיד אבל בהתהוות)

יצאתי בשעה 5 בבוקר ללימודים כי פשוט לא היו אוטובוסים בשעה אחרת,

ישבתי במכללה כמו טמבל משעה 6 בבוקר עד 830 כשהתחילו הלימודים

ומשם כל יום חתכתי מוקדם משיעור כלשהו

ונסעתי לפ"ת לקריית משהו (אריה? מטלון?) לעבודה.

 

המשכורות האמירו בצורה שיטתית.

את המתנה שאילן העניק לי בזמנו-

לא אשכח לו לעולם.

 

אגב, מספר חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד שם,

קורא לי אלי הרוש הבוס המיתולוגי לשיחה:

"תקשיב, אילן חם עליך, הוא ראה את העמלות שלך

וחושב שאין סיכוי שאתה מוציא שיחות בקצב שאתה מדווח עליהן".

אני נלחצתי כי אמינות אצלי תמיד הייתה מעל הכל

אבל אלי הרגיע:

"אל תדאג, השיחות מוקלטות, הכל מתועד ואתה פיקס".

 

במשך שנתיים הייתי "מכונת הירייה" המהירה ביותר בחברה.

אף נציג לא הוציא את כמות השיחות שהוצאתי.

היו לי תשלומי לימודים לשלם, החזקתי דירה ורכב

ורציתי להרוויח כדי לא להיות לחוץ כלכלית.

 

לפני מספר ימים, יוצר איתי קשר אופיר אייזק-

מנהל המכירות של אחת מחברות ה- בי איי המובילות בעולם

ומבקש פגישה בנושא מערך המכירות שלהם.

 

אני שואל אותו (כהרגלי בקודש) איך שמע עלי והוא אומר לי "אילן גת".

 

לפני הפגישה אתמול, צללתי לבוידם שלנו, פשפשתי

ומצאתי עשרות מכתבי הצטיינות שקבלתי בזמן שעבדתי שם עליהן אילן חתום.

 

דפקנו תמונה לספרי ההיסטוריה, והשאר- היסטוריה.

 

אילן, תודה שהענקת לי את הזכות לצלול לענף שהפך לאהבה הגדולה בחיי

לוטן סגל – הגדלת מכירות

 

נ.ב. ממי אמרתי ע-נ-ף שהפך, את לא ענף ולכן אל תקפצי לי עכשיו עם שטויות לראש-

תני סופ"ש שקט 🙂

2019-02-14T08:45:28+00:00